• hilla ben zion

איך משכנעים את בן הזוג להצטרף לצילומים?


"מאמי, שומע? חברה שלי הצטלמה עם התינוק שלה אצל הצלמת X. יצאו תמונות מהממות! אולי נעשה גם אנחנו?" "לא יודע, מאמי...." "נו, מאמי, אל תהיה כזה! בא לי שגם לנו יהיו תמונות כאלה יפות של כולנו ביחד!" "מה את צריכה את זה? זאת סתם טרחה ואלה תמונות שרלוונטיות בדיוק לחודש, הרי הוא בתקופה שהוא משתנה כל יום. בואי נחכה קצת כשהוא יגדל."

אם הדיאלוג הזה מוכר לכם, תדעו שאתם לא לבד. אני מדברת הרבה על סרבני צילום קטנטנים שלא אוהבים להצטלם ונותנת טיפים כיצד להתמודד איתם, אבל יש גם סרבני צילום קצת יותר גדולים ואיתם טריקים כמו בועות סבון וסוכריות לא תמיד יעזרו... אחת לתקופה מתקשרת אליי אמא שלהוטה להצטלם אבל סקפטית לגבי היכולת שלה לשכנע את בן הזוג שלה לשתף פעולה. לפעמים זה גם גבר שרוצה להפתיע את אשתו בצילומים אבל חושש שתרתע. בדרך כלל אני מבקשת מהם לדבר עם בן / בת הזוג ולבדוק מה החששות שלהם.

אנחנו הרי מכירים את בני הזוג שלנו הכי טוב שאפשר ואנחנו אלה שיודעים מה באמת מציק להם ומה יעזור להם להשתחרר ולהרפות. לכן החלטתי לתת לכם כמה טיפים שיעזרו לכם במסע השכנועים מול בן \ בת הזוג. (ועל הדרך לעשות לכם חשק עם תמונות של משפחה מהממת) ומכאן ואילך לצורך הנוחות, אני אדבר בלשון נקבה, כי מה לעשות, שרוב סרבני הצילום הם דווקא בני הזוג. כמובן שהטיפים שלי מכוונים לשני המינים. הדבר הראשון הוא לבדוק מהו הבסיס להתנגדות לצילומים? בן הזוג שלי לא אוהב להצטלם, ומביך אותו לעשות פוזות למצלמה. האמת? גם אותי. אני לא דוגמנית מקצועית. אין לי מושג מה לעשות כשמצלמים אותי. איפה לשים את הידיים, לחייך או לשמור על פרצוף רציני? לשבת, לעמוד? זה תפקידה של הצלמת- להפשיר את האווירה, לגרום לכם להרגיש נוח, להיפתח לאט לאט, וכתוצאה מכך לא תרגישו שאתם מדגמנים פוזות מאולצות והנינוחות שאתם מרגישים תבוא לידי ביטוי גם בתמונות. כמובן שתפקידי גם לכוון אתכם היכן לעמוד ואיפה לשים את היד ולאן להסתכל, אבל צילומי משפחה הם גם זמן איכות משפחתי שלכם, בו אתם נטו עם בני המשפחה שלכם. משחקים איתם, צוחקים, מחבקים ומנשקים. את הרגעים האלה אנחנו רוצים לתפוס –ואלה ממש לא רגעים שצריך לביים: הם נמצאים בכל משפחה.

בן הזוג שלי לא מבין למה אנחנו צריכים את זה ומה השימוש שנעשה אחר כך בתמונות? הרבה אנשים לא מבינים באמת מה הצורך הזה בצילומים. הרי אנחנו מצלמים בלי סוף את הילדים שלנו עם המצלמה בסמארטפון. אבל כמה תמונות משפחתיות איכותיות יש לכם? תמונות שבהם נמצאים כל בני הבית בלי ההוא שתמיד נעדר כי הוא מאחורי עדשת המצלמה. תמונות שבהם את לא ממצמצת בדיוק ברגע שהמצלמה הקליקה והוא לא הסתכל למקום אחר והילד לא נתפס בוחן את תכולת אפו באותו הרגע. אני מנחשת שתמונות כאלה קצת יותר נדירות מהאוסף האינסופי של תמונות סמארטפון שגם הן, לא משנה כמה המכשיר יהיה משוכלל וחדיש, לא ממש איכותיות. את התמונות המשפחתיות האלה אפשר להגדיל, לפתח, לתלות על הקיר, להציב על השולחן במשרד, לתת מתנה לסבתא, לסדר באלבום: אינספור אפשרויות. אבל הן בעיקר זיכרון איכותי ויפהפה לכל החיים. תחשבו כמה אתם נהנים להתבונן בתמונות שלכם כשהייתם קטנים. הבגדים של פעם, התסרוקת המשונה שאמא העניקה לכם, הנמשים המתוקים שכבר הספיקו להיעלם או התלתלים הזהובים שכבר נגזזו. כולנו אוהבים להתבונן בתמונות ילדות כי הן מלאות בפרטים קטנים שמחזירים אותנו אחורה. בתור הורים זה התפקיד שלנו לדאוג שגם לילדים שלנו יהיה זיכרונות כאלה להסתכל עליהם כשיגדלו.

בן הזוג שלי חושב שמדובר בהוצאה גדולה, ובתור משפחה היא קצת מיותרת עבורנו כרגע. זה נכון שאי אפשר להשוות צילומי משפחה לטיטולים או סימילאק. מדובר במותרות. אבל אם החלטתם שאתם רוצים ורק התשלום עומד בפניכם כרגע- יש אינספור אפשרויות: לחלק לתשלומים, למצוא צלמ\ת בטווח המחירים שלכם, לשים כל חודש קצת בצד, לבקש את הצילומים כמתנה ליום הולדת... אז נכון שכשיש משפחה יש גם הוצאות בלתי נגמרות, אבל אם רוצים, מוצאים דרך. בן הזוג שלי חושב שתמונות מבוימות הן מלאכותיות מדי ומאולצות. נכון, יש משהו מאוד "מתאמץ" ומלאכותי בצילומים. משהו שמנסה לשדר מאוד משפחתיות מאושרת. כשהתחלתי ללמוד צילום הבנתי שאני לא מעוניינת לתפוס חיוכים מאולצים למצלמה ואני לא אוהבת לסדר אנשים בשורה ולהגיד להם "עכשיו לחייך!" אבל אני כן אוהבת לתפוס רגעים אמיתיים וספונטניים שמגדירים את המהות של המשפחה. זו הסיבה שאני משתמשת בצילומים במוזיקה משחררת, בצעצועים ומשחקים. אני באמת חושבת שמדובר בזמן איכות משפחתי שלכם. עכשיו כמה טיפים מעשיים יותר שרצוי לקחת ברוח טובה... תרגיל ה"זוכר את הפעם ההיא שקנית ארגז כלים ב-500 ₪? אתה עדיין חייב לי על זה." תמיד עובד. ואם לא זה אז "אם תסכים אני מבטיחה להוציא במקומך את הכלב בגשם \ לכסח את הדשא \ לשטוף כלים" ונשק יום הדין: "תחשוב על זה כמתנת יום ההולדת שלי. אז מה אם הוא חל בעוד 10 חודשים?"

נו, השתכנעתם? יכול להיות שבני הזוג שלכם הם אגוזים קלים לפיצוח ויכול להיות שיידרש מסע שכנוע קצת יותר רציני. אפשר להראות להם תמונות מהסטודיו בו תרצו להצטלם כדי לעשות חשק ואם גם זה לא עוזר אפשר פשוט להסביר שזה חשוב לכם וחשוב שתשתפו פעולה. גם סרבנים צילום גדולים שמגיעים עם פנים נפולות וחוסר חשק כללי מהר מאוד משתחררים ויוצאים עם חיוך על הפנים.

בהצלחה!



יצחק רבין, רמת אמיר, צורן
054-7456505
כל הזכויות שמורות לסטודיו הילה בן ציון - מצטלמים בחוץ