• hilla ben zion

הטיול המשפחתי שלנו להולנד


אז חזרנו מהולנד! האמת שהחופשה הזאת תפסה אותנו בטיימינג מוזר קצת, לפני מעבר דירה, בתקופה לחוצה בעבודה של שנינו וגם בתקופה קצת רגישה אצל עילם שעולה לגן חובה...

אבל עשינו את זה וכמו בכל חופשה משפחתית התחושות שלנו היטלטלו בין "אני לא רוצה לחזור לארץ לעולם" לבין "עוד שניה אני חונקת מישהו ויורה בעצמי".

זאת לא הייתה חופשת בטן גב כמו פעם קודמת בתאילנד, והפעם הגענו עם ילד ולא עם תינוק שאי אפשר להשאיר אותו משועמם לרגע. בקיצור, כיף אך מאתגר, לא לבעלי לב חלש.

אני מכירה לפחות 4 משפחות שיטוסו השנה להולנד אז הפוסט הזה במיוחד בשבילן. במהלך החופשה למדנו כמה דברים חשובים ואספנו טיפים יקרים שאנחנו רוצים לחלוק.

אז איפה ישנים?

התארחנו בכפר הנופש Landal Rabbit Hill שנבחר בגלל הקרבה לאטרקציות שרצינו ללכת אליהן.

קיבלנו בקתה מקסימה עם 2 חדרי שינה, סלון ומטבח מאובזר טיפ טופ. בחרנו בקתה שתהיה קרובה ככל האפשר לכניסה לכפר כדי שנוכל ללכת ברגל למרכז הכפר, שם אפשר למצוא מסעדה, ג'ימבורי, בריכה ועוד מלא מתקנים.

למרות שהזהירו אותנו שהמקום שורץ ישראלים עד סוף החופשה כמעט ולא פגשנו משפחות ישראליות. (אולי ביולי-אוגוסט זה משתנה...)

המקום עצמו מדהים: פסטורלי, ירוק ושקט ויחד עם זאת יש בו כמעט הכל- 2 מסעדות, סופר מרקט, ג'ימבורי ענק לילדים, גני שעשועים, מגרש טניס וכדורסל, באולינג, פינת חי וכמובן... מקום להשכרת אופניים.

חשוב להבין שלא מדובר במלון, אז אין את ה"פינוקים" שבאים איתו כמו ניקיון חדרים כל יום או אפילו... מגבות ונייר טואלט, ניתן להשכיר מגבות בקבלה בכפר.







ומה אוכלים?

מראש ידעתי שתהיה לנו בעיה קלה של גיוון באוכל כי אני לא אוכלת בשר, מאכלי ים, גבינות ועוד, והבררן הקטן שלי עילם עוד יותר בעייתי.

אני חייבת להגיד שהאוכל בהולנד היה לי מאוד טעים (אולי בגלל שהייתי במן מוד חופשה כזה שהכל טעים וסבבה...) ועילם איכשהו הסתדר עם פיצה כל יום.

בימים הראשונים קצת התברברנו בחיפוש אחר מסעדות שיתאימו לנו ונפלנו על כמה מקומות לא מוצלחים, עד שגילינו את La Place. אם אפשר להשוות, הייתי קוראת לזה הקפה קפה ההולנדית.

זאת רשת שפזורה בכל הולנד (ברצינות, יש את זה בכל חור) ויש שם אוכל סביר בהחלט ומגוון עצום במחיר שפוי. אז אם אתם נתקעים עם אוכל- חפשו את La Place.

מהר מאוד הבנו שכדי להתייעל מבחינה כספית כדאי שנאכל ארוחה אחת בחוץ ואת ארוחת הבוקר והערב נבשל בבקתה שלנו, המטבח היה כל כך מצויד שפשוט בזבוז לא להשתמש בו.

את הקניות עשינו באחד מהסניפים של רשת Albert Heijn (אל תשכחו לבוא עם שקית מראש כי ההולנדים לא מחלקים כמו אצלנו שקיות ניילון בחינם :-) )

והאמת שאפילו ביקור בסופר היה בגדר חוויה- יש מבחר עצום של ירקות (והכל טעים בדיוק כמו אצלנו, חוץ מהמלפפונים.) מאפים (ההולנדים למרבה ההפתעה די טובים בבצקים) פשוט ה-כ-ל.

מה שהכי 'הגניב' אותי זה שלכל אורך הסופר יש מן מקרר ענק שבפנים יש אוכל מוכן קפוא שרק צריך לחמם, והמבחר מטורף.

המקרר הזה עם דלתות זכוכית שקופות מבריקות ולא יכולתי שלא לחשוב שאם היה כזה בארץ הוא היה מכוסה בטביעות אצבעות... איכשהו אצלם הכל נראה נקי כזה, גם הרחובות והחצרות של הבתים.

גם אם החלטתם לבשל בדירה או לאכול בחוץ קחו בחשבון שהרבה מסעדות נסגרות בשעה שש בערב וסוּפרים בשעה שמונה, מה שקצת מעצבן בהתחשב בעובדה שבהולנד בקיץ השמש שוקעת ממש מאוחר. ממש.

מה זה מאוחר? בשעה שבע השמש עדיין באמצע השמיים ובשעה תשע עדיין יש אור. אז יש המון שעות אור והרבה מרץ לעשות ולהספיק אבל... הכל סגור. באסה.

המלצה חמה נוספת שקשורה קצת לאוכל- לפני הנסיעה כדאי להוריד אפליקציית שיחון הולנדי לפלאפון שלכם. זה נחמד לדעת מילים בסיסיות (בסיס וורדן כמו שאומרים בהולנדית...) וזה יכול לעזור כי בהרבה מסעדות אין תפריטים באנגלית.

המלצרית לא תוכל לתרגם את כל התפריט ולמרות שיש הרבה מילים שדומות לאנגלית זה עוזר לדעת קצת. אין תחושה חסרת אונים כמו לשבת מול תפריט בהולנדית כשאת לא מבינה אף מילה והבטן מקרקרת.

מסעדות מומלצות שביקרנו בהן- אחרי שקצת מיצינו את הפנקייקים והוואפלים...

בארנהיים אכלנו במסעדת SUMO סושי מעולה וגם החוויה היפנית הייתה אותנטית להפליא, עם עצי דובדבן שפזורים בכל המסעדה.

חיפשנו בנרות מסעדה איטלקית אבל רוב המסעדות האיטלקיות הן איטלקית-שקר-כלשהו, יש בהן רק סוג פסטה אחת ופיצה, בכל זאת באמסטרדם מצאנו איטלקית נחמדה בשם Pasta Bar שנמצאת באזור כיכר דאם והתרגשתי למצוא שם ניוקי!




האוטו שלנו גדול וירוק!

כבר כשנחתנו בהולנד עדכנו אותנו שאסור לעבור בכבישים את המהירות המותרת אם לא רוצים להסתכן בקנס כי יש שם המון מצלמות.

כדי לדעת מה המהירות המותרת נסענו עם הווייז והוא סימן מתי עברנו אותה.

כל הטיול היה בסימן ניווט עם הווייז, ולכן אחת ההמלצות החשובות שלי היא לארוז מעמד לפלאפון באוטו כי אצלנו הוא כל הזמן נפל על הדשבורד.

גשם גשם בוא!

למרות שנהנינו מכמה ימים שמשיים, מזג האוויר לרוב היה מעונן וקריר.

אני לא מתלוננת וזה דווקא נחמד אחרי שבאים מהגיהינום של סוף יוני בארץ.

אם אתם מתכננים לטוס להולנד תדאגו לארוז אתכם חולצות קצרות ומכנסיים ארוכים (אני הייתי אופטימית וארזתי שמלות ומכנסיים קצרים וכמובן שלא היה בהם שימוש) וכמובן מעילים וסוודרים.

דבר נוסף שכדאי לארוז- מטריות מתקפלות, כאלה שלא תופסות מקום בתיק אבל מקבלות חשיבות כשאתם מסתובבים בחוץ והגשם מפתיע אתכם פתאום.

למרות שדאגנו להתעדכן באפליקציות של מזג האוויר פשוט לא היה לזה טעם כי הוא מאוד הפכפך: לשנייה אחת יש גשם ואחר כך השמש מציצה ואז עוד פעם מעונן וחוזר חלילה...

די פחדנו מהגשם בהולנד שיהרוס לנו תכניות, אבל גילינו שמדובר בגשם קל שמפסיק לרוב די מהר ואין מה להתרגש ממנו. בארץ גשם כזה כבר מזמן היה מקבל כותרות בעיתונים ורמזורים מפסיקים לעבוד, בהולנד לעומת זאת העסקים כרגיל.



אז מה עושים? או: אמא, משעמם לי...

החלק הכי חשוב של הטיול! אז ביום הראשון האטרקציה הייתה החלון של המכונית. פשוט להסתכל ולהתפעל מכל המרחבים הירוקים האינסופיים, מתחנות הרוח, מהבתים שנראו כאילו יצאו מאיזה ספר אגדות, מהפרות והסוסים שנמצאים בשדות ואוכלים עשב...

הספקנו הרבה יחסית, אנחנו בדרך כלל משפחה שאוהבת לקחת את הזמן שלה ולא לדחוס דברים אבל כנראה בגלל הימים הארוכים היה לנו הספק מכובד.

פארק הקופים באפלדורן

המקום הראשון שביקרנו בו. היינו ביום שבת והיה די עמוס. בכלל לא כדאי לבקר באטרקציות בסופשבוע כי למרבה ההפתעה הולנד היא אחת המדינות הצפופות באירופה, אפילו יותר מישראל לפי מה שקראתי (כ-400 אנשים לקילומטר מרובע), לא שתשימו לב לזה ביום יום, אבל אם תעזו לבקר באטרקציה תיירותית בסופ"ש- תבינו. למרות הצפיפות היחסית הביקור היה מאוד מהנה. הקופים בפארק (חלקם) מסתובבים באופן חופשי ומטפסים על מבקרים והולכים לצידם בשבילים.

טיפ קטן- אם אתם רוצים לקבל את תשומת הלב של הקופים תבואו עם עגלת תינוק. הקופים החכמים כבר הבינו ששם מתחבאים כל הנשנושים הטעימים והם מטפסים על כל עגלה וגם דואגים לחטט בתיקים כדי לבדוק אם יש משהו טעים בשבילם.

בכלל להביא עגלה זה עוד טיפ חשוב, גם אם הילד שלכם כבר בר מצווה. בהולנד הפארקים עצומים והולכים הרבה. אז אם אתם לא רוצים באיזה שהוא שלב לסחוב על הידיים בן 4 עייף כדאי שתביאו אתכם טיולון קטן שגם יעזור בסחיבת תיקים.

אם אין לכם חשק להסתובב עם טיולון- ברוב האטרקציות ראיתי עגלות ברזל לילדים להשכרה, לא בטוחה עד כמה הן נוחות אבל זו גם אפשרות.

אז אם נחזור לקופים, מלבדם יש בפארק עוד פינות נחמדות שמעסיקות את הילדים וממחישות להם את חיי הקופים: גשר חבלים, תאי צילום שבהם עושים הדמיות (איך היית נראה אם היית קוף) מתחם תחרויות כמו משיכה בחבל ותחרות ריצה. ברחבי הפארק יש שלטים עם אינפורמציה באנגלית על הקופים (אבל מעניינת! לא משעממת כמו מאיפה הם באו ומה הם אוכלים. עובדות ג'וסיות. למשל- האם ידעתם שקופי בונובו פותרים בעיות ומחלקות באמצעות אורגיות? וקראתי על עוד זן שכרגע אני לא זוכרת את שמו, שאמנם הזכר הוא המנהיג אבל אם הוא מתנהג בצורה לא מתאימה הנקבות דואגות להחליף אותו.)

בסוף הפארק יש קרוסלה וגן שעשועים וכמובן חנות מזכרות שבה אפשר לקנות בובות קופים קטנות.

















הדולפינריום בהרדרווייק

לא התכוונו לבקר בו כי קראנו ביקורות לא טובות אבל זוג חברים שהכרנו רצו ללכת אז החלטנו לזרום. הגענו לקראת סגירה בשעה ארבע בצהריים. לא היה נורא אבל גם לא חוויה שאי אפשר לוותר עליה. עילם נהנה במיוחד ממופע הדולפינים ואחר כך הוא גם זכה ללטף דולפין בעלות של 20 יורו.

כמובן שאי אפשר בלי ביקור בחנות המזכרות...

ליד הדולפינריום יש אזור נחמד שאפשר לטייל בו עם חנויות ומסעדות, רק רצוי להגיע לפני השעה שש כי אז כאמור כבר הכל סגור...



גן החיות בורחר

אני בכלל רציתי ללכת לגן החיות ברוטרדם אבל החלטנו שוב לזרום עם החברים.

גן החיות עצמו מחולק לכמה אזורים- מדבר, ספארי, טרופי, אקווריום ועוד.

בשלב הזה כבר התחלתי למצות אטרקציות של בעלי חיים והאמת היא שראיתי יותר בספארי ברמת גן. הדבר היחיד שנחמד כאן הוא שחלק מהמתחם מקורה ולכן זה מהווה פתרון לימים גשומים.

בסוף המתחם יש גן שעשועים גדול צמוד לקפיטריה נחמדה שיש בה גם ג'ימבורי ענק.

המוזיאון הפתוח בארנהיים

אני מרגישה קצת נאחסית אבל שוב- גם פה אפשר לוותר. אמנם המוזיאון עצמו (קצת מוזר לקרוא לזה מוזיאון זה מקום ענקקקק!!!) יפהפה וכמו שאומרים אצלנו- מושקע. אבל לא בטוחה עד כמה ילדים קטנים ייהנו בו.

המוזיאון בא לתת טעימה מהחיים ההולנדיים לאורך השנים. הוא ממוקם על שטח גדול וכדי להתנייד מתחנה לתחנה אפשר לנסוע במן קרונית כזו של רכבת שעוברת במהלך היום.

כשהיינו במתחם הילדים ששם היו אמורות להיות פעילויות מותאמות כמו חליבת פרה, הוא היה נטוש לגמרי משום מה.

אני אמנם נהניתי להציץ לתוך בתים הולנדים ולקבל מושג איך חיו פעם (הבתים שם מוצגים בפירוט מטורף) ולבקר בחוות, בתי חולים וכנסיות אבל עילם קצת השתעמם (וגם ניר אני חושדת) אז נאלצנו לחתוך את הביקור ולחזור.

חיטהורן

חיטהורן הוא כפר מהמם ובמקום כבישים יש בו תעלות, במקום מכוניות יש סירות.

הגענו בסביבות 12:00. התחלנו את היום במסעדה שהייתה צמודה לנקודת ההתחלה של מסלול הסירות. אמנם השירות היה איטי אבל אכלנו שם אחלה פנקייקוקן J

התלבטנו אם לצאת בהפלגה של הסירה המקורה עם עוד תיירים או לקחת סירה לבד ולהסתכן בגשם, בסוף החלטנו לקחת סירה אישית וזו התבררה כהחלטה מוצלחת. עשינו סיבוב בתעלות של חיטהורן למשך שעתיים, אפילו עילם הצליח לנהוג בסירה.

אל תשכחו לארוז לחם לברווזים כי הם משייטים לצדכם. בסוף היום אכלנו במסעדה איטלקית ממש על שפת התעלה.





אפטלינג

שיא הטיול מבחינת עילם.

האפטלינג הוא פארק שעשועים עצום. קצת הלחיצו אותי שצריך לתכנן את היום בו מראש כי לא מספיקים את הכל ביום אחד, אנחנו החלטנו פשוט להגיע ולזרום. (מילת המפתח בטיול הזה מסתבר)

עוד הלחיצו אותי שיש להגיע חצי שעה לפני פתיחה אם רוצים להימנע מעומס בקופות, אבל בשעות הבוקר עוד גשום וקר וממש אין חשק לצאת מהבקתה החמה.

בסוף החלטנו לצאת בשעות הצהריים המוקדמות והגענו בשעה 12:00 אחרי נסיעה של שעה. היה יום די מעונן וסגרירי וזה שיחק לטובתנו כי החנייה הייתה ריקה ולא היו תורים בכלל בכניסה, יש!

על פי המלצה התחלנו את הביקור היער האגדות, כיוון שאין בו מתקנים ולכן גם אין תורים. לאפטלינג יש אפליקציה וכדאי להוריד אותה כי מלבד לזמני המתנה שמתעדכנים באפליקציה היא תוכל להראות לכם בדיוק איפה אתם נמצאים, ובמקום ענק כזה זה פשוט חובה.

ביער האגדות עוברים בין סיפורי ילדים ידועים כמו הבית של עמי ותמי (בית ממתקים ענקי ורואים את עמי בכלוב) לבין רפונזל והסדנה של סבא ג'פטו (אפשר להסתכל לתוך הבית ולראות את כל הצעצועים של סבא זזים ורוקדים, פשוט מדהים)

חלק מהסיפורים היו לא מוכרים לעילם ותוך כדי עדכנתי אותו, הוא לא הפסיק לבקש את הסיפור של עוץ לי גוץ לי.

אם הילדים שלכם בקטע של רכבות הרים, בתים רדופים ומתקנים אקסטרימיים- צר לי עליכם. תיאלצו להמתין בתור, והרבה. אבל הילד שלי עוד קטן ולכן הוא נהנה מהקרוסלות, המגלשות ועוד כל מיני מתקנים לגילו שבהם לא היה זמן המתנה משמעותי.

אני נהניתי מהפרטים הקטנים- אפילו פחי האשפה מדברים ומבקשים שתזרוק אליהם את הזבל- פאפיר היר!

ברחבי הפארק יש יותר מסעדות ממתקנים לדעתי... אל תוותרו על הדונאטס וכל המתוקים שמוכרים שם. זה פשוט טעים! באחד הדוכנים מכרו כדורי בצק מטוגנים מגולגלים באבקת סוכר (כן נודניקים, אני יודעת שזאת סופגניה)- תענוג.

פחות נהנינו- הליכה והתברברות ברחבי הפארק הענק עם מפה שקיבלנו בכניסה ושלא עוזרת לך להתמצא בגרוש.

כבר אמרתי את זה אבל שוב פעם- עגלה. להביא עגלה. הציל אותנו.

בנוסף, לא לשכוח לסחוב מטריה לכל מקום, הגשם תמיד מפתיע.





אמסטרדם

הקדשנו לאמסטרדם יום אחד אחרי שקראנו על האטרקציות שהיא מציעה והגענו למסקנה שאין פה שום דבר שיתאים ויעניין את עילם.

החלטנו פשוט לטייל בה, ללכת לכיכר דאם להאכיל את היונים, לשוט בתעלות ואולי גם לקנות קצת...

הגענו ביום ראשון והיה מפוצץ, עכשיו הבנתי על מה מדברים כשאומרים שהולנד היא אחת המדינות הצפופות באירופה- כולם נמצאים כאן!

לאמסטרדם הגענו ברכב והחנינו את הרכב בחניון במקום בשם Rai בכניסה. החניה עצמה תעלה לכם יורו אחד בלבד ליום שלם אם תקנו כרטיסים לטראם.

אז מהתחנה ב-Rai נסענו בחשמלית עד כיכר דאם ושם הסתובבנו לנו ושוטטנו ברחובות. האמת שאחרי השקט היחסי של שבוע + הכפר, להגיע לאחת מהערים הגדולות ולהסתובב בין אלפי אנשים ולשמוע אנשים צועקים והצגות רחוב ואקרובטים ברחובות... היה כיף!

אחרי שמיצינו את השוטטות החלטנו לעלות על סירה ולעשות טיול קטן בתעלות. כאן קצת נעקצנו, קנינו כרטיסים במחיר של 16 יורו לאדם ("אחרי הנחה!") וכשהגענו לנקודת העלייה ראינו שמוכרים כרטיסים ב-10 יורו לאדם.

השיט עצמו היה נחמד מאוד אם כי כדאי מאוד לשבת בחלק האחורי של הסירה שבו אין גג, כי הסירה עצמה שהייתה מקורה וסגורה- פשוט מסריחה וחנוקה. אנחנו ישבנו בחוץ (בספסל של המקובלים) ונהנינו מבריזה ומהרעש של המנוע.






מה קונים? או: מתי כבר קונים?!

כשהגענו ביום הראשון חשכו עיניי: הסתבר ששכחתי לארוז לעילם תחתונים! ככה זה כשאורזים תוך כמה ימים ולא בבת אחת.

לא היה לנו מושג איפה קונים תחתונים באזור הכפר, זה בסופר? יש להם פה דלתא? הסתובבנו מחנות לחנות, אפילו בחנויות לבגדי ילדים לא היה! בסוף הולנדית צדיקה אחת הכירה לנו את HEMA חנות הכולבו שבה אפשר למצוא הכל.

אבל מלבד HEMA את הקניות הרציניות עשינו בארנהיים. את האוטו השארנו בחניון בשם Musis שצמוד למתחם הקניות ויצאנו לבזבז כסף!

בארנהיים יש הכל- H&M, זארה, מנגו, ליוויס, מאק, הכל. אבל אני לא באתי להולנד כדי לקנות ביוקר! אז את רוב הקניות עשינו בפרמימארק- ו-וואו. אמרתי לניר שהוא יצא עם חיסכון גדול כי אם הייתה לי בת לא היינו יוצאים רק עם 4 שקיות.

בסוף הטיול (אחרי שבזבזנו את כל הכסף) מצאנו גם חנות לאביזרים בשם Clair's שאמנם הייתה די יקרה אבל עם מבחר מטורף של קשתות, אביזרים, ומלא שטויות שבנות אוהבות.

באזור הקניות גם היו מסעדות פאסט פוד קצת יותר מוכרות, מקדונלד'ס, KFC וכמובן- La Place.

טיפים אחרונים

  • כמו שאמרתי, בשש כבר כולם בבית והכל סגור. (חוץ מסופרים וכמה מסעדות יחידות סגולה) אז תדאגו לתעסוקה בבקתה. בכפר הנופש עצמו יש בריכה מקורה וג'ימבורי עם פינת יצירה אבל בשעות הערב המקום היה די נטוש וקצת מבאס לשחק בלי אף אחד. אז תביאו אתכם אייפד, סרטים, ספרים... לילדים משחקים, טושים, מחברות. אחרי יום של שוטטות זה דווקא די נחמד להישאר בבית ולנוח עם ספר טוב.

  • אל תשכחו לארוז דברים קטנים שאולי נראים לכם מיותרים אבל הם הופכים את החופשה להרבה יותר נעימה. לדוגמא- נעלי בית. הרצפה של הבקתה עשויה עץ ומהר מאוד היא מתמלאת בבוץ וחול שהבאתם מבחוץ. אז נכון שאפשר לטאטא (ואפילו לשאוב אבק) אבל למי יש כוח להרים את כל השטיחים והכסאות הכבדים כדי לעשות ניקיון יסודי? אחרי יום ארוך אתם רק רוצים לחלוץ נעליים ולנוח וזה מעצבן ללכת בבית ולהרגיש כמו בארגז חול.

  • אם אתם מטיילים עם ילדים קטנים תתאימו את הטיול אליהם כי אחרת זה עינוי סיני לשני הצדדים. ילד משועמם שווה אמא שרוצה לקפוץ מהחלון לתעלה בחיטהורן. לוותר על אטרקציות שנראות לכם מגניבות ולכוון למקומות שהם ייהנו ביחד אתכם. בדיוק בגלל הסיבה הזאת לא הלכנו לראות כפרי דייגים או יצאנו לטיול בעקבות תחנות הרוח.

  • תשכירו אופניים! בכפר אצלנו היו אופניים מכל הסוגים. אנחנו לקחנו אופניים משפחתיים, שנינו דיוושנו ועילם יש מאחור. יצאנו לטיול של שעה ברחבי הכפר וחזרנו.

  • אם הזמנתם כרטיסים באינטרנט כדי לחסוך כמה יורו וזמן המתנה בתור שימו לב אם צריך להדפיס אותם מראש. בחלק מהמקומות אפשר לסרוק את הברקוד דרך הפלאפון אבל חלק מבקשים שהכרטיסים יודפסו.

זהו! זה היה הטיול שלנו להולנד. אם תשאלו את עילם הוא יגיד שהוא הכי נהנה להתגלש במגלשה, לא בטוח שבשביל זה היינו צריכים לטוס עד לשם...

חלק גדול מההנאה שלי היה לגלות ארץ חדשה. ממש ככה, להתפעל מההבדלים בינינו לבינם (אפילו במגרשי חניה יש ספוט לחניה, רווח ועוד ספוט. מכבדים את המרחב האישי!)

במיוחד זכור לי מקרה שבו התבלבלנו בנסיעה ונאלצנו לחתוך נתיב שהיה בו פקק תנועה. המכוניות פשוט נתנו לנו לעבור ומישהי אחת חייכה אלינו ועשתה עם היד תנועה של- בכיף, תיכנסו. ואין צפצופים של מכוניות בכבישים! ישר כשחזרנו לארץ, בדרך מהשדה ספרנו 5 צפצופי מכוניות. נוסעים ברחובות ארנהיים והכל שם נקי כל כך. כנראה שזה היום של איסוף הזבל כי ליד כל בית יש שקית קשורה. איך החתולים לא קורעים להם את השקיות? ואז נפל לי האסימון שבכל הטיול לא ראיתי בכלל חתולי רחוב! (ברווזים, סוסים, פרות וכבשים בכל מטר כן, אבל לא חתולי רחוב וגם לא כלבי רחוב) והעובדה שהם מכבדים את חיי המשפחה שלהם וסוגרים את הכל בשעה שש כדי להספיק להגיע לארוחת ערב...

בקיצור, ההגעה למקום חדש והלמידה על החיים בו היא שהיוותה חלק די נכבד בהנאה שלנו מהטיול. כבר התחלתי לברר על רילוקיישן.... (הולכת לעבוד בדוליפנריום ולצלם ילדים מנוזלים עם דולפין ב-20 יורו לתמונה.)

אם בא לכם לראות עוד אתם מוזמנים לצפות בסרטון שהכנתי:



יצחק רבין, רמת אמיר, צורן
054-7456505
כל הזכויות שמורות לסטודיו הילה בן ציון - מצטלמים בחוץ