• hilla ben zion

מה אם אני לא אוהב את התוצאה?

עודכן ב: 18 יונ 2019


מאז שהתחלתי לצלם נשים התחלתי גם לפחד מהמשפט הבא: "אני לא אוהבת איך שיצאתי בתמונות..."

ככל שעבר הזמן, למרות שאני הפכתי לטובה ומנוסה יותר ככה חרדתי יותר מהתחושה הזו אצל הלקוחות שלי.

ניסיתי להפריח אותה עם משפטים כמו "מה את מקשקשת, את מהממת!"

אבל עמוק בפנים ידעתי שזה לא מספיק, והרגשתי כישלון. אני אמורה לגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם, לתת להם מזכרת שייהנו להסתכל בה, ואיך אפשר להסתכל על תמונה ולחייך כשאת לא אוהבת איך שיצאת?

אני מאמינה שהתחושה הזאת של – אני לא יוצאת טוב בתמונות / אני לא יודעת להצטלם / אני לא פוטוגנית – מרתיעה נשים ומונעת מהן להצטלם מלכתחילה.

הן מבטיחות לעצמן שיום אחד, יום אחד הן יורידו את ה-3 קילו, יום אחד הן יחזרו לג'ינס מלפני הלידה, ואז הן יצטלמו וסוף סוף יהיו להן תמונות נורמליות.


אז איך נפטרים מהפחד הזה?

נתחיל עם רגע של כנות: כן, יש לי לקוחות שלא אוהבות את התמונות שלהן.

לצערי לא תמיד הן משתפות אותי בתחושות שלהן (אבל אני מצליחה להבין מבין השורות) ולצערי לא תמיד אני הייתי מספיק רגישה ומכילה כדי לעזור לתחושה הזו שלהן.

לאחרונה עברתי חווית צילום בעצמי, (כן, כן... הצטלמתי סוף סוף) היא חידדה אצלי המון דברים ובעיקר שמה אותי בנעליכן, הלקוחות.

הבנתי כמה דברים שאני מקווה שיעזרו לי להתמודד עם טענות כמו "אני ממש לא אוהבת איך שיצאתי", "איזה שמנה אני", "הילדים יצאו מהמם אבל אני זוועת עולם", ואני רוצה לשתף גם אתכן בטיפים וטריקים שעזרו לי לבוא מוכנה לצילומים וגם לקבל ולאהוב את עצמי בתמונות.

את הפוסט הזה אני אולי כותבת עם כובע הצלמת אבל גם עם כובע האישה הטיפוסית, שיש לה דברים שהיא פחות אוהבת בעצמה ושכמו תמיד, לא משנה כמה היא רזה, תמיד תחשוב שהיא חייבת לרדת עוד שני קילו.


אז מה עושים במקרה כזה?

בואו נסכים, שצילום הוא לא ספת איקאה שאם לא מתאימה לסלון אפשר להחזיר.

אני רואה את תהליך הצילום כמן עסקה שבה שני הצדדים צריכים למלא את חלקם על הצד הטוב ביותר כדי שהתוצאה תצא משביעת רצון. הצלמת עשתה את חלקה: היא באה במיוחד ללוקיישן, לקחה אתכם לנקודות הצילום היפות ביותר, תיזזה כדי להעמיד אתכם בפוזות מחמיאות ולבסוף ערכה את התמונות היפות ביותר כדי להבליט את החלקים היפים שבכם. מה נדרש מכם? לבוא מוכנים.

זה מתחיל בבחירת הצלמת המתאימה ביותר למשימה, ממשיך בתיאום ציפיות, ונגמר בהגעה לצילומים כשאתם מוכנים בהתאם להוראות והכוונות הצלמת. א. אם אתם ידועים כטיפוסים פרפקציוניסטיים שלא מרוצים מעצמם בתמונות עד שלא כל שערה מונחת במקומה- בחרו צלמת שמציעה חבילות עם בחירת תמונות לעיבוד, כך תוכלו לבחור את התמונות שאתם חושבים שהן המחמיאות ביותר. בחבילות אצלי אני בוחרת את התמונות ללקוחותיי כי אני מניחה שהם סומכים על העין המקצועית שלי, אבל אם יש מקרה יוצא דופן אני מניחה להם לבחור.

אם אתם ידועים כטיפוסים ביישנים, כאלה שמקבלים שיתוק לא רצוני אל מול עדשת המצלמה בחרו צלמת שזו ההתמחות שלה. יש צלמות שמעבירות את הלקוחות שלהן תהליך של קבלה עצמית, הן גורמות להן להשתחרר ולהיפתח אל מול המצלמה. בכל מקרה ידעו את הצלמת שלכם בכך ואל תצפו בחבילת צילום שעולה 150 ₪ ואורכה חצי שעה לעבור תהליך כזה. זה דורש זמן.


ב. אם אתם ידועים כטיפוסים ש"לא יודעים להצטלם" ידעו מראש את הצלמת ובקשו ממנה לכוון ולביים אתכם.

זה לא פוטר אתכם מהכנה נוספת בבית: עמדו מול המראה ודגמנו פוזות מחמיאות- כן, כן! נשמע טיפשי אבל יעיל.

הסתכלו בתמונות של זוגות / משפחות ושימו לב לדברים הקטנים- לאן מסתכלים? היכן מונחות הידיים?

אם החלטתם לבטוח בצלמת ולתת לה לכוון ולפסל אתכם, אל תתבאסו אחר כך כשתקבלו תמונות שנראות מבוימות ומשוחקות למצלמה.

אני יודעת שהרבה אוהבים תמונות טבעיות שנראות כאילו צולמו במקרה ע"י מישהו שעבר ותפס את הרגע- אבל תמונות כאלה דורשות גם שיתוף פעולה מצדכם, הלקוחות. אתם תצטרכו להשתחרר ולזוז כדי לקבל את התוצאה הטבעית שאתם אוהבים.

בנוסף, עדכנו את הצלמת שלכם שאתם יותר אוהבים תמונות בסגנון הזה כדי שהיא תוכל לכוון אתכם להשגת התוצאה המיוחלת.

ג. בכלל, דאגו לעדכן את הצלמת שלכם בכל הפרטים החשובים: אם יש לכם צד מועדף של הפנים, אם יש לכם אישיוז עם סנטר כפול, חיוך מוזר שמתפלק לכם בתמונות, פזילה לא רצונית...

ד. לכולנו יש פנטזיה בראש של איך הצילומים יתנהלו ואיך התמונות יראו. כדי שהפנטזיה שלנו תקרום עור וגידים ותהפוך למציאות כדאי שנסתכל על תיק העבודות של הצלמת שבחרנו ונבין שככה הולכות להיראות התמונות שלנו. אם הלכת לצילומי סטודיו אל תצפי לקבל תמונות כמו אצל חברה שלך, שהלכה להצטלם בחוף הים.


ה. קיבלת את התמונות, ואת לא מרוצה. אולי זה בגלל שזו הפעם הראשונה שהצטלמת באופן מקצועי, אולי זה בגלל שאת בהריון ולא רגילה לראות את עצמך עם בטן בתמונות- יכולות להיות המון סיבות לחוסר שביעות רצון.

קודם כל- לנשום עמוק ולתת לעצמך זמן. יש הרבה נשים שלוקח להן זמן להתחבר לעצמן בתמונות. תנסי להסתכל עליהן למחרת. ואחרי יומיים.

נסי לסמן את התמונות ש*כן* אהבת, גם אם לא באופן מושלם. הרבה פעמים התמונות הפחות טובות מעיבות על התוצאה כולה. אל תצפי לאהוב את עצמך בכל התמונות- גם 10 תמונות מוצלחות זה טוב.

ו. שתפי את הצלמת בתחושות שלך. למה? ראשית, כי לא תמיד אפשר להבין ולדעת מה את מרגישה, גם אם נתת את כל הרמזים בעולם. שנית, כי אולי היא תוכל לעזור.

עם כל רחשי הכבוד לעין המקצועית של הצלמת, יש דברים שרק *את* רואה ומפריעים לך. והנה עוד רגע של כנות: יש לי קטע עם השפתיים שלי בתמונות. (כלומר יש לי קטע עם הרבה איברי גוף שלי, אבל זה הכי משמעותי) הן לא סימטריות וזה מ ש ג ע אותי בתמונות. אני לא מצפה ממי שמצלמת אותי שתבין או תבחין בזה. זה משהו שלי, שסביר להניח שרק לי זה מפריע.

אז תעדכנו את הצלמת שלא אהבתן ובבקשה- היו ספציפיות.

יש הבדל בין "לא אהבתי" כללי לבין "לא אהבתי את עצמי בתמונה 1, 5 ו-8. אפשר לנסות להעלים את הסנטר הכפול שלי? אפשר למחוק נקודת חן מסוימת?"

וגם פה כדאי להיות ריאליות. יכול להיות שיש כאלה שעושות את זה, אבל רב הצלמות לא יוכלו לעבור תמונה תמונה ולתקן לך את הלק המתקלף שבאת אתו לצילומים כי לא היה לך זמן לפדיקור.

ואם אתם רוצים להיות מכוסים מכל הכיוונים- לפני הצילומים, תציצו בפוסט שכתבתי על איך לצאת הכי מהממים בתמונות, ויאללה! תתקשרו לקבוע תאריך לצילומים שלכם.


יצחק רבין, רמת אמיר, צורן
054-7456505
כל הזכויות שמורות לסטודיו הילה בן ציון - מצטלמים בחוץ